<h1>פסקי או"ז סימנים כ"ח—ל"ב</h1>
<h2>דף ט:</h2>
נאמן אדם לומר פרוזבול היה לי ואבד, ואפילו בלא שבועה, כי אתא לקמיה דרב א"ל מידי פרוזבול הוה לך ואבד, כגון זה פתח פיך לאלם. ודוקא שיש דבר הכותבין עליו פרוזבול ללוה או למלוה או לערב או לחייב או לאשתו או לאפוטרופא של יתומים. חמשה שלוו בשטר אחד, כל מי שיש לו קרקע כותבין עליו פרוזבול ומי שאין לו קרקע אין כותבין עליו פרוזבול. המלוה את חבירו לעשר שנים אין שביעית משמטתו. המלוה את חבירו על מנת שלא תשמיטנו שביעית, שביעית משמטתו. על מנת שלא תשמיטנו בשביעית אין שביעית משמטתו. המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו פחות משלשים יום, הילכך המלוה את חבירו בחצי חדש האחרון של שביעית, דאין נשלמין לו שלשים יום עד שמינית, אינו משמט.
